התערוכה השנתית של אמני גלריה בנימין עוסקת השנה בטבע, ובדרך בה אמני הגלריה
תופסים אותו. בשנים האחרונות עברה תפיסת האדם את הטבע תפניות רבות ומנוגדות.
בשנת 2000 טבע הכימאי פול קרוצן את המונח "אנתרופוקן" לציון תקופה גיאולוגית עכשווית המתאפיינת בהשפעה של האדם על כל מה שקודם לכן נחשב לטבעי. בכך, ניתן לחשוב שבמרוץ בין הטבעי למלאכותי, ניצח האדם. באותן השנים החל לפרוח מושג חדש, "משבר האקלים", ויש מי שטוענים שהוא מהווה איום של ממש על המשך קיום האנושות
קרב ענקים זה בין האדם לטבע נוכח ביצירותיהם של אמני הגלריה בדרכים שונות: יש מי שמוקסמים מן הטבע, מן הפראי ומהחייתי; אחרים רואים אסתטיקה מקבילה דווקא בחיבורים המלאכותיים שיוצר האדם. יש מי שאצלם הטבעי מתפרץ אל תוך הדימוי, בעוד אצל אחרים שליטתו של האדם כמעט ומצליחה להעלים אותו. מהצבתם של הדימויים
השונים זה לצד זה, נוצרת תמונה רחבה של התמודדות עם אחת השאלות הגדולות
שמוצבות בפני האנושות
בתערוכה זו אין הכרעה באותו קרב הענקים, ואולי דווקא הצעה לתשובה שלישית. בשירו של מאיר אריאל "מה חדש במדע", הזכיר המשורר כי: "על פי מדעי הטבע, האדם כלול בטבע. ואם כלול האדם בטבע, כלולים כל מעשיו. יוצא שעל פי המדע, טבעי הוא מעשה האדם, ואף פרי מעשה האדם טבעי הוא, לכל פרטיו"