תערוכת היחיד החדשה של יונתן לוי ממשיכה את עיסוקו בנושאים של גבולות, מיניות, תשוקה ומערכות יחסים. בפרויקט זה, שצולם במהלך חמש השנים האחרונות, לוי הזמין נשים בטווח גילאים רחב לקיים שיחה גלויה מול מצלמה שהקליטה ללא הפסקה, מתוך ידיעה שהן מצולמות ליצירת אמנות שתהפוך בסופו של דבר לתערוכה. השיחות התקיימו בסטודיו האמן, שעוצב באופן מינימליסטי - רקע שחור, שני כסאות ותאורה.

לוי והנשים שהוא פוגש מתחלפים בתפקיד השואל והנשאל תוך כדי הדיאלוג, שואלים שאלות ישירות, וחושפים מחשבות שלרוב נשארות בין האדם לעצמו. הם משתפים חוויות, זכרונות ומחשבות פילוסופיות, והצופים מוזמנים להקשיב לדיאלוגים, ולהפוך למשתתפים דרך מבט שאינו שיפוטי
הפרויקט חוקר כיצד בפעולה האמנותית קיים הפוטנציאל למימוש המאווים הכמוסים של היוצר ושל המצולמת, שבחרו באופן מודע להתנתק לרגע מחיי היום יום, להיכנס למרחב הסטודיו ולצאת להרפתקה. התוצאה היא פעולה פרפורמטיבית של מחוות גופניות, מילים ושתיקות, הנוגעות יותר מכל בחיים עצמם. 

לטקסט האוצרותי המלא לחץ כאן