עבור רבים, ואולי עבור רוב האנשים בעולם, מספר האזרחים האוקראינים שנהרגו על ידי רוסיה הוא בסך הכול מספר.
כולנו רק מספרים.
כל "1" היה חיים; משפחה; סיפור…

קבוצת האמנים האוקריינים קריידה נודדת בעולם ומקיימת מיצגי מחאה שמשאירים את חותמם על המרחב הציבורי:

"באמנות שלנו, מדיום הוא תמיד כלי לביטוי רעיון, רגש או דיון בבעיה.

כיום, היצירות שלנו מתמקדות ברצח העם באוקראינה ובבורות כלפיו שאנו נתקלים בה מדי יום. עוד לפני פרוץ הפלישה בהיקף מלא ותחילת רצח העם, יצרנו פרויקטים אמנותיים שמטרתם הייתה לעורר מודעות לבעיות בחברה שלנו, ביניהן סוגיות של דימוי גוף וסטיגמות על מיניות בתחומי המדע והרפואה כמו גם בחברה, התפקיד הדומיננטי של הגבר בפרשנות הדתות, והשפעת תעשיית האופנה המהירה על האקולוגיה והחברה שבה אנו חיים כיום.

עבורנו, אסתטיקה באמנות היא כלי, ולעולם לא המטרה. יצירת אמנות עבורנו היא כמעט אף פעם לא חוויה מהנה, אלא תהליך מורכב ולעיתים קרובות מכאיב, הן נפשית והן פיזית. הדבר היחיד שחשוב הוא הרגש שהצופים מקבלים מהיצירה והאופן שבו היא משפיעה על תפיסת עולמם."