בתערוכתו של בקל מופיעים ציורים גדולי ממדים חדשים. הציורים ניזונים מהמתח בין מלאכת הצַבָּע הטכנית לבין עבודת הצייר ההבעתית. הציורים כוללים תיאורים פיגורטיביים של צַבָּעים בעבודתם, לצד קומפוזיציות מופשטות של מריחות שפכטל על לוחות גבס צבעוניים. בקל מצייר חללים בתהליך שיפוץ, המדגישים את הדינמיקה בין הרגע הנוכחי לבין האפשרות לשינוי עתידי, בין הרס לבין בנייה מחדש. ציוריו של בקל משלבים שפת ייצוג אשלייתית עם שפה של חומריות קונקרטית, ומתארים עולם סדוק הדרוש שיפוץ, עולם בו הצַבָּע/צייר הוא הגיבור המתקן. בחלק מהציורים בתערוכה - שהחלו במקביל לאירועי מלחמת השבעה באוקטובר – תופסות דמויות של חטופים ובני משפחותיהם את מקומם של בעלי המקצוע האנונימיים. כגיבורים בעל כורחם, מגלמים עינב צנגאוקר, אביחי ברודץ, לואיס הר ופרננדו מרמן לא רק את תחושת הזוועה של מאורעות הזמן, אלא את התקווה לתיקון ולהתחלה חדשה.

לטקסט האוצרותי המלא