תערוכה קבוצתית של צלמים המציגים את נקודת מבטם על נוף הארץ השגור תוך התייחסות באופן ישיר או עקיף לעקבות הפעילות הביטחונית בשטח. העיסוק בנוף משמש עבור היוצרים כעין טיפול עצמי-פסיכותרפי, דרך הפיכת הסביבה רוויית האלימות למרחב דמוי משחק. תהליך זה מאפשר העלאת זיכרונות קולקטיביים ואישיים, מודחקים וקיימים של הנוכחות המיליטריסטית בחברה הישראלית.