במשחק "שק קמח" משתתפים שניים. האחד נושא את השני על גבו. בניגוד לרבים ממשחקי הילדים, למשחק אין חוקים מוגדרים, מפסידים או מנצחים - רק צורך בשניים ובכוח סיבולת, לעתים לא מבוטל.

התערוכה מסתכלת על המשחק דרך הפריזמה של יחסי הכוחות המורכבים שמתקיימים בו והשאלות שעולות מהם. היא משתמשת במוטיב נשיאת השק כמטפורה ובוחנת יחסי כוחות ויחסי גומלין בין בני-אדם ובין המשא האישי שלהם. מה הם מרכיביו של משא, עול סימבולי זה? מה קורה כשהאחד הופך לסוג של שק קמח עבור השני? נשיאת משא מטפורית זו מתרחשת לעיתים מבחירה ולעיתים מכורח הנסיבות. היא רלוונטית הן לילדוּת והן לתקופות חיים מאוחרות יותר, ויכולה להימשך חיים שלמים. האמנים והאמניות בתערוכה אינם מתנערים או מתכחשים ל"שקים" שלהם. הם מביאים סיטואציות טעונות פוליטית, חברתית, משפחתית או זוגית. התערוכה מתייחסת להיבטים השונים של התופעה, להשלכותיה הפיזיות והרגשיות על כל הנוגעים בדבר, ומציעה גם דרכי ההתמודדות.