אנו חיים בתוך הגוף כל חיינו, אבל לעולם לא פוגשים אותו בלא מבט. המבט קודם לכל דימוי, לכל מילה ומחשבה. ברגע שאנו מבקשים להתבונן בגוף, הוא הופך מהדבר שאנו חיים בו לדבר שאנו מביטים עליו. הגוף, במובן זה, אינו מתקיים מחוץ לתרבות אלא נושא עליו את עקבותיה. הוא נושא עמו תפיסות של יופי, מגדר, בריאות, זהות, זיכרון ואידיאולוגיה, כמו גם את הציפיות והנורמות שדרכן אנו מזהים וקוראים אותו. התערוכה ״איך זה גוף״ מפגישה חמש אמניות.ים צעירים, המבקשים לבחון כיצד הגוף נראה, נקרא, ונשמע באמצעות צורות התבוננות שונות. במקום להציג את הגוף בשלמותו מתקבלים גב, פנים, קול, פה, צללית, חומר והעדר. חלקים המרכיבים גוף שנמסר לצופה לא כאובייקט שלם ויציב, אלא כדבר חלקי, משתנה וחמקמק.