דודיק אופנהיים עושה שוק, הוא יוצא אל הרחוב ואל השוק ומשתמש בהם כבזירת חיפוש והשראה. מתוך התבוננות סקרנית ומשתאה בחומרים הפיזיים המצויים בשוק נרקמת עשייה שמחלצת סיפור על הרגלי צריכה, סחר, פיתוי ומיחזור. כאמן מתעמת דודיק עם מושגים אלו ומעניק לשאלות אותן הוא מעלה פרשנויות חזותיות הנובעות מעולם התוכן המיידי שלהם. דודיק מאתר את ייצוגיהם החזותיים ברחוב, משתמש בהם כחומר גלם לעבודתו, מגיב לקיים ומותיר את עקבות המקור כהדהוד, עדות, או כמסמן מקום. ההתערבות במקור נעשית באופנים ובמינונים שונים הנובעים מהקשרים תוכניים ושיקולים חזותיים.