"גזע אינו ממשי אולם הוא קיים והוא הורג אנשים" (קולט גיומין, חוקרת ופמיניסטית צרפתיה, 1995).
התפתחותה של החשיבה הגזעית החלה בעידן הקולוניאלי והאימפריאלי המודרני, ואפיינה במידה רבה את העולם המערבי ואת יחסיו עם עולמות אחרים. ההבחנות המדעיות בין גזעים נתפסו כעובדה קיימת, בעלת זיקה לגיאוגרפיה, לדת, למעמד ולצבע מסוף המאה ה-19.
במגילת העצמאות נאמר שמדינת ישראל "תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום.. תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכלל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין".
בהוויה הישראלית העכשווית, הגזענות נוכחת בהפרדה פיזית, באפליה על רקע לאומי ותרבותי, בפשעי טרור על רקע לאומי, הדרה, ושנאה כלפי כל מי שמוגדר "אחר".
בתערוכה לגרש את החושך מתייחסים אמנים ממגוון הקשת של החברה הישראלית לביטויי גזענות והדרה שראו וחוו.