חיות רעות
אוצר: גלעד מלצר
ניב בורנשטיין, דן בירנבוים, שירה גפשטיין-מושקוביץ, מיכל הדר, איריס חסיד סגל, דינה לוי, שלומית ליוור, איילת סיטון, רבקה קוה
מעבר לטוב ולרע
הפתיחה של מוסד תרבות, צנוע ככל שיהיה, בישראל של 2011, אינה דבר מובן מאליו. תרבות, אם היא בכלל נרשמת על רדאר התודעה המקומית, מופיעה עליו כאיתות קלוש, וקלושה מכולן ההכרה בחשיבות האמנות הפלסטית. כך שפתיחה של גלריה חדשה, על ידי קולקטיב של אמנים שאינם מונעים על ידי שאיפות התעשרות, אלא מחפשים ליצור עוד סביבה בה אפשר יהיה להציג, לטעות, לטעום, להתבלבל, להפתיע – הינה סיבה
מספקת למסיבה
תערוכת הפתיחה של גלריה בנימין, חושפת ביחד את תשעת חברי הקולקטיב. זו לא תהיה מדיניות הגלריה: בתערוכות הבאות יוצגו אמנים שאינם חברים בקבוצה, ותערוכות ליחידים ולהרכבים שונים, לאו דווקא של חברי הגרעין המייסד
אז למה להתחיל דווקא עם חיות רעות? מדוע לצאת לדרך עם הרע והחייתי, במקום עם הטוב והאנושי
העבודות בתערוכה מציגות, בלי בושה, את הצד האחר של המציאות. הצד המדמם, הפגום, הלא-תיקני, המכוער, המרושע – הצד שדוחה במקום לפלרטט, לפתות. אולי כי ברגע ובמקום עכור, אלים ובוטה זה מה שיוצא: ראשים ערופים ומדממים, קולאז'-ציורי מגומגם, דיוקן לא תיקני, מפלצתי הבוקע מחומר לא תיקני (מזרון), מבט סתום של רקדנית עיוורת, פרה שבלעה ליוויתן שבלע תינוקות, וכלב משוגע שכמו ברח מסיפור שכבר
שמענו
ואולי כי השיפוץ בגלריה רק הסתיים, דווקא העורב השחור, הכעור, שמתעקש לבחון את השתקפות דמותו בכף הבנאים המונחת על בלוק, שארית למציאות אחרת, אולי דווקא הוא מבשר מתוך הטיח, הבלוקים, החיים שרוחשים, את כניסתה של האמנות – לחלל חדש, להתחלה חדשה
© Binyamin Gallery