תערוכתה של שלומית ליוור מורכבת ממאות לוחות קטנים של חרס ופורצלן עליהם היא רושמת פריימים מעבודות ווידאו קודמות - מרכז יצירתה בשנים האחרונות. באמצעות לוחות אלו ליוור מתרגמת דימוי דיגיטלי חסר נוכחות פיזית למדיום מסורתי בעל משקל, נפח וטקסטורה שם התערוכה UNDO REDO SAVE לקוח מתוך פונקציות של ממשק תוכנות עריכה נפוצות במחשב. לשלושת המושגים מקבילות שלוש תימות בתערוכה – חרטה, חומר וזיכרון, תימות המתייחסות להקשרים בין השפה הדיגיטלית לזו החומרית ובין האמנות לחיים
