SETTINGS
Dr. Eyal Gruss, Dr. Lior Zalmanson, Chana Anushik Manhaimer,
Jhonathan Ofrath, Yaniv Schonfeld
Curator: Dr. Elad Yaron
מאפייני מערכת
ד"ר איל גרוּס, ד"ר ליאור זלמנסון, חנה אנושיק מנהיימר, יהונתן עפרת, יניב שיינפלד
אוצר: ד"ר אלעד ירון
חמש יצירות מקור שיצאו מתוך שיח בין אמנים לטכנולוגיה הופקו במיוחד עבור התערוכה. כל אחת מהן מכוננת זירה שונה שמאתגרת את התפיסה שלנו, ושואלת היכן אנחנו מחליטים למתוח את הקו בין סובייקט ואובייקט בתוך עולם שמבקש מאיתנו לעדכן את ההגדרות שלנו באופן תמידי
מתוך התמקדות במגבלות הטכנולוגיות של אמצעי המבע, אומני התערוכה הגיעו לשיח ענף סביב שאלות של אמת, מניפולציה, אמונה, ואמפתיה, שכל אחד מהם ענה עליהן בצורה שונה. בעוד חלק מהאמנים רואים את האמת כנושא שהולך ומתייתר בעידן העכשווי, יש מי שמציעים איחוי בין העולם הפיזי והדיגיטלי, ואחרים חוזים חזרה לאידיאל מציאותי בחסות הטכנולוגיה. כמנסרה, כל אחת מן הזירות מאפשרת לנו להתבונן על ההווה המורכב בו אנו חיים באופן מעט שונה ואולי לכוונן את נפשנו מעט אל עבר העתיד
כראוי לאמנות ולשיח שנוגע למציאות תוך כדי שהיא מתהווה, יתכן שאף אחת מן היצירות לא מציעה בהכרח את התשובות שיוצריה התכוונו אליהן, ואל מול השלם הקהל מוזמן להמשיך את השיח בניסיון לפענח את גבולותיו
ביצירתו 'הכל בסדר' יניב שיינפלד ברא חווה. אין בחווה לא חיה, לא צמח, לא חווה ולא אדם. עם זאת, מתוך הרעש הלבן, היא מייצרת באופן תמידי ובלתי פוסק - יצורים, צמחים ואנשים. אנו מבקרים בדוכן שהעמידה החווה כדי לספר על עצמה: יצירות אמנות של דורות עברו, ספרי צילום משפחתיים, יומנים ישנים, בקבוקי חלב פגי תוקף, תיבת תרומות ועוד. מתוך פריטים אלו מתגלה עולם סוריאליסטי, בו כל הדמויות הן שכפולים של האמן וכל החיות הן יצורי כלאיים (חוץ מחתולים, הם נשארו כרגיל). מתוך שלל המוצגים נחשף הסיפור היחודי והפתלתל של חוות 'הכל בסדר'. כפי שאמרים מתנדבי החווה: "כי הכל באמת בסדר, לפני שהשתמשנו במעדר השתמשנו בידיים והכל היה ונשאר סך הכל בסדר"
ביצירה 'I can feel it' ערך ליאור זלמנסון את התרגום לסצינה מן הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". במהלך הסצינה האסטרונאוט ד"ר דייוויד באומן מנתק את המחשב HAL 9000 - האחראי על תפעול ספינת החלל - בעוד המחשב מנסה להרגיע אותו, מתחנן על חייו ומביע פחד. הסצנה מוכרת בעקבות הניסיון של הבמאי והתסריטאי ליצור אמפתיה בקרב האסטרונאוט וכן הקהל. כיום המחשב יודע, כביכול, להביע אמפתיה טוב מאי פעם ומחקרים מראים שלאנשים אין יכולת יותר להבחין בין תוצר אנושי לתוצרי בינה מלאכותית. זלמנסון השתמש במנוע GPT, מספר פעמים, ובכל פעם ביקש ממנו להפוך את נאומו של המחשב לאנושי יותר ויותר. הטקסט החדש שנוצר נראה תחילה כמניפולציה מוצלחת יותר, אך ככל שהמכונה מנסה להשתפר באנושיותה, מתגלים גם הפגמים בתפישה שלה
יהונתן עפרת מציג ביצירתו 'המוקד' טריפטיך וידאו של מצלמות גוועות. כל וידאו לוכד את האותות האחרונים ששידרו מצלמות מתוך זירת הרס תיאטרלית שונה - מי באש, מי במכות, ומי על שולחן הניתוחים. האמן לוקח את הפריים המתבונן, הסתמי, ובאמצעות אלימות הופך אותו לנקודת המבט של אובייקט הולך וכלה. באופן אירוני, נקודת המבט מתוך המצלמות החוות את אלימות היוצר, הופכת את הרגעים המכאניים ביותר - חדירות אור, בעיות פוקוס, חשיפת הכרטיס הגרפי עצמו - לרגעים האותנטיים ביותר של מודעות וכאב
'אות־וֹמט תאי' הוא מכונה חישובית שמפתח איל גרוּס על בסיס אוטומטים תאיים (בדומה למשחק החיים של קונוויי), רק שמצבי המערכת מיוצגים על ידי אותיות האלף־בית. אות בסריג תתקדם לאות הבאה באלף־בית, אם לפחות אחד משמונת שכניה הסובבים זהה לאותה האות הבאה (ואחרי ת' תבוא א'). מן המהלך הלטריסטי בו האותיות מצוות לחוקיות המתמטית גרידא ואיבדו את תפקידן הסמנטי, גרוס מנסה להרכיב מחדש מילים על ידי הכנסת פגם מכוון במערכת או "קלינמן": מילים נבחרות, כאשר הן נוצרות באופן ספונטני, יכולות "לקפוא" למשך זמן מה. על ידי בחירה של מילה מיוחדת שיוצרת סביבה התנהגויות גאומטריות מורכבות, שגם כרוכות במשמעות הסמנטית של אותה המילה, האות־וֹמט מהווה מעין קמע יהודי מודרני המקדש את המילה
ביצירת הוידאו 'מצודת לילה' חנה אנושיק מנהיימר יצרה שחזור (reenactment) של אירוע התבצרות בני משפחת סלאחייה על גג ביתם בשכונת שייח ג'ראח בירושלים בעקבות תכנית להרוס את הבית על מנת לבנות מוסד ציבורי על הקרקע. פעולת השחזור של האירוע הדרמטי נעשתה באמצעות שחקנים אמיתיים על גבי תשתית משחק הרשת השיתופי פורטנייט (Fortnite). במשחק הוידאו נבנתה סביבה המחקה את הארכיטקטורה האמיתית של הזירה ושחקני פורטנייט עוטי דמויות אווטאר הפכו לכפילים של המתבצרים במציאות, בעודם נושאים בלוני גז, חומר דליק ומבעירים מזרונים. כאשר במציאות האירוע הסתיים בפינוי משטרתי באישון לילה של המתבצרים על הגג ובמבנה, האירוע בפורטנייט מסתיים במימוש האיום והצתת הזירה והמתבצרים. פס הקול שמלווה את פעולת השחזור נלקח מהזירה המקורית, מתוך שידורי חדשות ומאגרי תיעוד משטרתי בזמן הפינוי בפועל
הפתיחה ביום חמישי, 18.5.23, בשעה 20:00
התערוכה תינעל בשבת, 10.6.23
Dr. Eyal Gruss, Dr. Lior Zalmanson, Chana Anushik Manhaimer,
Jhonathan Ofrath, Yaniv Schonfeld
Curator: Dr. Elad Yaron
מאפייני מערכת
ד"ר איל גרוּס, ד"ר ליאור זלמנסון, חנה אנושיק מנהיימר, יהונתן עפרת, יניב שיינפלד
אוצר: ד"ר אלעד ירון
חמש יצירות מקור שיצאו מתוך שיח בין אמנים לטכנולוגיה הופקו במיוחד עבור התערוכה. כל אחת מהן מכוננת זירה שונה שמאתגרת את התפיסה שלנו, ושואלת היכן אנחנו מחליטים למתוח את הקו בין סובייקט ואובייקט בתוך עולם שמבקש מאיתנו לעדכן את ההגדרות שלנו באופן תמידי
מתוך התמקדות במגבלות הטכנולוגיות של אמצעי המבע, אומני התערוכה הגיעו לשיח ענף סביב שאלות של אמת, מניפולציה, אמונה, ואמפתיה, שכל אחד מהם ענה עליהן בצורה שונה. בעוד חלק מהאמנים רואים את האמת כנושא שהולך ומתייתר בעידן העכשווי, יש מי שמציעים איחוי בין העולם הפיזי והדיגיטלי, ואחרים חוזים חזרה לאידיאל מציאותי בחסות הטכנולוגיה. כמנסרה, כל אחת מן הזירות מאפשרת לנו להתבונן על ההווה המורכב בו אנו חיים באופן מעט שונה ואולי לכוונן את נפשנו מעט אל עבר העתיד
כראוי לאמנות ולשיח שנוגע למציאות תוך כדי שהיא מתהווה, יתכן שאף אחת מן היצירות לא מציעה בהכרח את התשובות שיוצריה התכוונו אליהן, ואל מול השלם הקהל מוזמן להמשיך את השיח בניסיון לפענח את גבולותיו
ביצירתו 'הכל בסדר' יניב שיינפלד ברא חווה. אין בחווה לא חיה, לא צמח, לא חווה ולא אדם. עם זאת, מתוך הרעש הלבן, היא מייצרת באופן תמידי ובלתי פוסק - יצורים, צמחים ואנשים. אנו מבקרים בדוכן שהעמידה החווה כדי לספר על עצמה: יצירות אמנות של דורות עברו, ספרי צילום משפחתיים, יומנים ישנים, בקבוקי חלב פגי תוקף, תיבת תרומות ועוד. מתוך פריטים אלו מתגלה עולם סוריאליסטי, בו כל הדמויות הן שכפולים של האמן וכל החיות הן יצורי כלאיים (חוץ מחתולים, הם נשארו כרגיל). מתוך שלל המוצגים נחשף הסיפור היחודי והפתלתל של חוות 'הכל בסדר'. כפי שאמרים מתנדבי החווה: "כי הכל באמת בסדר, לפני שהשתמשנו במעדר השתמשנו בידיים והכל היה ונשאר סך הכל בסדר"
ביצירה 'I can feel it' ערך ליאור זלמנסון את התרגום לסצינה מן הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". במהלך הסצינה האסטרונאוט ד"ר דייוויד באומן מנתק את המחשב HAL 9000 - האחראי על תפעול ספינת החלל - בעוד המחשב מנסה להרגיע אותו, מתחנן על חייו ומביע פחד. הסצנה מוכרת בעקבות הניסיון של הבמאי והתסריטאי ליצור אמפתיה בקרב האסטרונאוט וכן הקהל. כיום המחשב יודע, כביכול, להביע אמפתיה טוב מאי פעם ומחקרים מראים שלאנשים אין יכולת יותר להבחין בין תוצר אנושי לתוצרי בינה מלאכותית. זלמנסון השתמש במנוע GPT, מספר פעמים, ובכל פעם ביקש ממנו להפוך את נאומו של המחשב לאנושי יותר ויותר. הטקסט החדש שנוצר נראה תחילה כמניפולציה מוצלחת יותר, אך ככל שהמכונה מנסה להשתפר באנושיותה, מתגלים גם הפגמים בתפישה שלה
יהונתן עפרת מציג ביצירתו 'המוקד' טריפטיך וידאו של מצלמות גוועות. כל וידאו לוכד את האותות האחרונים ששידרו מצלמות מתוך זירת הרס תיאטרלית שונה - מי באש, מי במכות, ומי על שולחן הניתוחים. האמן לוקח את הפריים המתבונן, הסתמי, ובאמצעות אלימות הופך אותו לנקודת המבט של אובייקט הולך וכלה. באופן אירוני, נקודת המבט מתוך המצלמות החוות את אלימות היוצר, הופכת את הרגעים המכאניים ביותר - חדירות אור, בעיות פוקוס, חשיפת הכרטיס הגרפי עצמו - לרגעים האותנטיים ביותר של מודעות וכאב
'אות־וֹמט תאי' הוא מכונה חישובית שמפתח איל גרוּס על בסיס אוטומטים תאיים (בדומה למשחק החיים של קונוויי), רק שמצבי המערכת מיוצגים על ידי אותיות האלף־בית. אות בסריג תתקדם לאות הבאה באלף־בית, אם לפחות אחד משמונת שכניה הסובבים זהה לאותה האות הבאה (ואחרי ת' תבוא א'). מן המהלך הלטריסטי בו האותיות מצוות לחוקיות המתמטית גרידא ואיבדו את תפקידן הסמנטי, גרוס מנסה להרכיב מחדש מילים על ידי הכנסת פגם מכוון במערכת או "קלינמן": מילים נבחרות, כאשר הן נוצרות באופן ספונטני, יכולות "לקפוא" למשך זמן מה. על ידי בחירה של מילה מיוחדת שיוצרת סביבה התנהגויות גאומטריות מורכבות, שגם כרוכות במשמעות הסמנטית של אותה המילה, האות־וֹמט מהווה מעין קמע יהודי מודרני המקדש את המילה
ביצירת הוידאו 'מצודת לילה' חנה אנושיק מנהיימר יצרה שחזור (reenactment) של אירוע התבצרות בני משפחת סלאחייה על גג ביתם בשכונת שייח ג'ראח בירושלים בעקבות תכנית להרוס את הבית על מנת לבנות מוסד ציבורי על הקרקע. פעולת השחזור של האירוע הדרמטי נעשתה באמצעות שחקנים אמיתיים על גבי תשתית משחק הרשת השיתופי פורטנייט (Fortnite). במשחק הוידאו נבנתה סביבה המחקה את הארכיטקטורה האמיתית של הזירה ושחקני פורטנייט עוטי דמויות אווטאר הפכו לכפילים של המתבצרים במציאות, בעודם נושאים בלוני גז, חומר דליק ומבעירים מזרונים. כאשר במציאות האירוע הסתיים בפינוי משטרתי באישון לילה של המתבצרים על הגג ובמבנה, האירוע בפורטנייט מסתיים במימוש האיום והצתת הזירה והמתבצרים. פס הקול שמלווה את פעולת השחזור נלקח מהזירה המקורית, מתוך שידורי חדשות ומאגרי תיעוד משטרתי בזמן הפינוי בפועל
הפתיחה ביום חמישי, 18.5.23, בשעה 20:00
התערוכה תינעל בשבת, 10.6.23
© Binyamin Gallery
