Reflected Sights 1 חיי מראות
Curating אוצרת
Gilit FIsher גילית פישר
משתתפים:
רחל אורי ימפולר, רוני אלוני, יהודה אלטמן, סמדר אליאסף, טלי בן בסט, רותי בן יעקב, ציבי גבע, דוד גינתון, יאיר גרבוז, ליטל דותן, מירב הימן, דוד ווקשטיין, דפנה טלמון, דני יהב בראון, איציק לבנה, אלישבע לוי, דינה לוי, ליאב מזרחי, קרין מנדלוביץ, תמר מסג, הילה עמרם, דורית פוקצ', גילית פישר, אייל פרי, טל שטרן, יואב שביט, מאיה שמעוני, עדי שמעוני
חיי מראות, היא תערוכה קבוצתית בנושא ארס פואטיקה באמנות חזותית. ארס- פואטיקה (ars poetica), היא תופעה שבה אמנות עוסקת באמנות ובתהליך יצירתה. זו אמנות שהינה רפלקסיה- התייחסות של האמן לעצמו ולאמנותו. הדימויים בתערוכה קשורים בתהליך היצירה של הדימויים עצמם (כגון מניעים ליצירה, יחסים בין אמנים ליצירתם, בין אמנים לצופים, בין מעשה היצירה לבין החיים עצמם, תכנים, נושאים ומושאים שונים, חומרים כגלגולים מפעילים של מוטיבציה ליצירה ועוד) ונבחרו מתוך מחשבה על אינדקס דימויים ארס פואטיים. עבודות רבות של האמן דוד גינתון למשל, עוסקות באופן קבוע וישיר בהקשר הזה. אלו עבודות הציור והכתיבה על צדם האחורי של ציורים. בפרק ההקדמה "ייאוש פגש ייאוש", שכתבה נעמי אביב לספרו של מאיר אגסי, "הכד מטנסי", היא כותבת: "אמנות ללא מיתוס היא חסרת משמעות, מאיר אמר. מאחורי כל עבודת אמנות קיים האמן המסוים שיצר אותה ואם עבודה לא מתחברת עם האמן שיצר אותה היא בעייתית לגבינו, הוא אמר, כי היא צפה בתודעה שלנו ללא מיתוס. אמנות ללא מיתוס היא אמנות מחוסרת עומק היסטורי, ובעיקר היררכי, הוא אמר, אפילו נסיבות יצירת העבודה מהוות חלק מהמיתוס, הוא אמר, הן מרמזות על הנוכחות של האמן ועל נסיבות חייו, הוא אמר. לפעמים על נסיבות מותו, הוא אמר. המיתוס תמיד ובכל מקרה הוא הצל של עבודת האמנות, המראה הסמויה שלה, הוא אמר. לפעמים המיתוס של האמן כל כך דומיננטי שזה מטיל צל כבד של דעות קדומות על השיפוט המסוים שלנו את העבודה שלו, הוא אמר, אבל באותה מידה חוסר האינפורמציה והאי-ודאות שלנו לגבי האמן שמאחורי העבודה עשויות להטיל צל כבד לא פחות על העבודה, צל העשוי לפעמים להסתיר אותה, הוא אמר. כמו במקרים של אמנים אאוטסיידרים, הוא אמר". שמה של התערוכה "חיי מראות" עלה בעקבות ביקור בסטודיו של איציק לבנה, ובעקבות טקסט של גאסטון באשלר, המופיע בקטלוג התערוכה של ליבנה "מראות\ורוניקה"(עבודות משנות ה-90). באשלר כותב על השמים: "אנחנו חושבים שאנו מתבוננים בשמים הכחולים. פתאום, השמים הכחולים הם שמתבוננים בנו.
טקסט מלא של התערוכה מופיע בחמישה דפים שמצורפים לדימויים
© Binyamin Gallery
