Thank you for your patience while we retrieve your images.
מישהו ראה פעם תצלום של מסתנן?

Has anybody seen the photograph
of an infiltrator?

מיכל בראור | ניר הראל | מאי עומר | רונית צתרי

Michal Bar-Or | Nir Harel | May Omer | Ronit Citri

אוצרת: דבי פרבר
curator: Debby Farber

התערוכה ״מישהו ראה פעם תצלום של מסתנן?״ מבקשת לבחון את תופעת היעדרותם של דימויים חזותיים של ״מסתננים״ מארכיוני צילום רשמיים בתקופת הממשל הצבאי בישראל. בחברת הראווה העכשווית, בה צורת התיווך המרכזית היא הראייה, נמדד כל דבר על פי הנִראוּת שלו. בעידן זה, להעדרם של דימויים משדה הראייה ישנה השפעה על האופן בו תופעה מקבלת משמעות או נמחקת מהתודעה, כיצד היא נראית או נותרת שרויה באפלה
החל משנות ה-50 הופיע מושג חדש בשיח הישראלי: ״הסתננות״. עשרות אלפי פליטים פלסטינים, תושביהם לשעבר על ערים וכפרים פלסטינים, חדרו דרך גבולות המדינה על מנת להשיב לעצמם את חפציהם, לבקר קרובי משפחה שנותרו מאחור, להתבונן בבתיהם המרוקנים שאוכלסו ולנסות לשוב אליהם. בשיח ההגמוני הציבורי הוצגה תופעה זו כבעיה המדינית החמורה ביותר, כזו שהעניקה לפליטים את התואר ״מסתננים״. חרף מרכזיותה של התופעה, ההסתננות מופיעה בשיח כמעט בלי תיווך של דימויים חזותיים ובפועל הופכת את המסתננים לבלתי נראים. היות המסתננים ״מחוץ למבט״ והניסיון לחלץ אותם משקיפות זו הם מושאם של תערוכה זו. התערוכה מבקשת להפוך את היעדרם מיישות מעורפלת לנקודת מבט מן ההווה, כזו שאינה קשורה סיבתית לסיפור היסטורי סינגולרי; הווה שבו מופיעה הממשות של העבר, הווה שמכיל את האירוע ההיסטורי כסימן חומרי, שאי אפשר לפטור אותו או להיפטר ממנו, כהיעדר שיש בו נוכחות
כך, בעבודה ״אַרְבֶּה בִּגְבֻלֶךָ״ עוקבת מיכל בראור אחר מלחמה שהתנהלה בשנים אלו במסתנן נוסף: הארבה. בסרטה היא חושפת נתיב של פחד, גועל, אימה ואף תשוקה שמעורר הפולש הזר, זה שאינו מציית לגיאופוליטיקה או חלוקות טריטוריאליות, זה שאינו יודע גבולות של שטחים וארצות. אותו יחס מורכב לארבה מקפל בתוכו היסטוריה רחבה הרבה יותר, זו המשלבת את החרדה האקזיסטנציאלית הישראלית מהכחדה והשמדה עם רעב לכוח ולניצול. בעבודתה ״מעט התבוננות״ קושרת רונית צתרי בין תצלום עכשווי של מסתנן מירדן לשישה תצלומי נוף היסטוריים של קיבוצים שתועדו על ידי הצלם זולטן קלוגר. מתוכם היא טווה יחד נרטיבים מרובים ובונה תמונת נוף רחבה הרבה יותר החושפת רבדים נוספים בדימוי, כאלה הנסתרים מהמבט. עבודתו של ניר הראל "הצעה לתפאורה" הינה הדמיית תלת מימד של סביבה דיסטופית, אולי אפילו אפוקליפטית, המורכבת מתפאורות מאולתרות, כל אחת מהן מספרת סיפור דרך צורות וסמלים, שהם גם קונקרטים וגם מעורפלים, גם ידועים וגם לא מוכרים, ומציעה מחשבה על האופן בו מתווכים נרטיבים לדורות הבאים. עבודתה של מאי עומר: שרש/סלע/מסע - the figure" of the traveller" היא טרילוגיה המורכבת מעשרה רישומים המציעים פרשנות חזותית וטקסטואלית לקשר שבין הגיונות קולוניאלים לדמיון, המצאה ואף מחיקה. כל אחד משלושת חלקי העבודה מציע מחשבה על שאלות של זהות, סימן, מדיניות, טריטוריה, פירוק הטריטוריה, אחדות וריבוי