אל אעראף - גבהים| الاعراف
אמירה זיאן | אלה היתם | כרם נאטור | מונירה מנסור |
מיעאד סרסור | ראפת חטאב
اميرة زيان | الاء هيثم | كرم ناطور | منيرة منصور |
ميعاد صرصور | رافت حطاب
אוצרת: סוהא פרוג'ה
قيّم المعرض : سُهى فروجه
טקסט: גלעד מלצר
المقال: جلعاد ملتسير
אל אעארף – الأعراف – גבהים מציגה את קולם האישי האמיץ והנוקב של אמנים פלסטינים-ישראלים ששורשיהם בתרבות הפלסטינית המסורתית אך הם מושפעים גם מהתרבות הישראלית השואבת במידה רבה את מסמניה מהמערב. עבודותיהם מייצגות תופעה חדשה באמנות הפלסטינית העכשווית בכך שהן עוסקות פחות בשאלת הטראומה הלאומית – הנכבה, ולעומת זאת מעלות סוגיות ושאלות בנושאים הנחשבים טאבו בחברה הערבית: דת ותשוקה, זהות תרבותית ומאווים אישיים, גוף ומגדר. עבודות אלו פורצות את הקטיגוריות הנוקשות של הזהות הלאומית-פוליטית ומערערות את גבולותיה
מיקומם החברתי המורכב של האמנים הפלסטינים-ישראלים דומה למיקומם של היושבים באל אעארף. לפי הקוראן (סורה7, 46–48) אל אעארף הוא מקום גבוה החוצץ בין גן עדן לגיהינום –קשה, בלתי יציב ומעורר אימה. השוהים בו רואים ושומעים בעת ובעונה אחת הן את המתרחש בגיהינום הן את המתרחש בגן עדן. באל אעארף אין צדיקים ואין חוטאים, אלא בני אדם שמעשיהם הטובים והרעים שקולים. לפיכך טרם הוכרע אם ייכנסו לגן עדן או לגיהינום, והם ממתינים לדינם. כך גם אמני הגל החדש באמנות הפלסטינית העכשווית – האם קולם יישמע בשדה האמנות הישראלית?
© Binyamin Gallery
