אירועים במהלך התערוכה: מפגש קריאה בהנחיית אביגיל ארנקרנץ - שישי ה-18.11 בשעה 13:30 ערב פרפורמנס באוצרות גלי חכמון - חמישי ה-24.11 החל משעה 19:00 שיח גלריה - שבת ה-26.11 בשעה 11:30
התערוכה "א-ויטרובית" היא ביטוי לתהליך חיפוש מתמשך של האמניות אחר מקומן בעולם כנשים וכקבוצת אמניות שפועלות יחד. כל אחת לחוד, ויחד כקבוצה, הן בוחנות את המגדר וגבולותיו ואת נקודת המבט הפמיניסטית על שלל גווניה בהקשרי החיים השונים: אמהות, ילדות, אל-הורות וזקנה. בעבודותיהן עולה ההתמודדות עם הגוף הנשי הדינמי והמשתנה והפוטנציאל הגלום בו – בין היכולת ליצור חיים, להיות אובייקט מיני, אובייקט של תשוקה לבין התמודדות עם סרטן השד ומוות בתערוכה יוצגו עבודות אישיות וקבוצתיות של קבוצת פדארט* במדיות שונות משלוש השנים האחרונות: בציור, קולאז', צילום, פיסול, אובייקטים רדי-מייד ופרפורמנס. אביגיל ארנקרנץ תציג את דלת הכניסה לחדר של ביתה המתבגרת, קולאז' המחבר בין ההווה הקווירי לדמות סבתה הגלותית ומובייל המשלב פורטרטים עצמיים מהילדות והבגרות; הריקמות של גלי חכמון מלאות סיפורים ומחשבות על איך אנחנו תופסים יופי נשי והן חלק מעבודה שלוקחת חלק בפרפורמנס שיתרחש בגלריה; זוהר ברוריה ברנדס מפרסמת את רחמה להשכרה כמו שבעבר פרסמו דירות ורכבים עם מניפה לתלישת מס' טלפון "השכרת רחם, 2 שחלות בריאות"; סדרת רישומי גוף מהירים של לילך מרקמן היא תזכורת שנותנת האמנית לעצמה: "הנה אני, לא לשכוח". בסדרה נוספת המוצגת על מדף ביתי היא מפסלת בחפצים וצעצועים המשתלטים על המרחב הביתי ובצילום "נמרודה" היא מגלמת בדמותה שיכתוב אלטרנטיבי למיתוס של נמרוד; העבודות של מיכל בלייר מדברות על פירוקו של הקיום לרגעים קטנים ועל ההשתנות הנשית הבלתי נגמרת. שלבי חיים והתפתחות שבדרך כלל מגיעים מתוך פריצה של גבולות בתוך כאב יוצרים חור שלעולם לא נסגר ומכריח אותנו להכיל אותו; נעמי וילנר חוקרת את החומרים מהם מורכבת הנשיות באמצעות ציורי פוטושופ צבעוניים, המבוססים לרוב על צילום ומצויירים בקו גרפי נקי בשילוב טקסטורות המושפעות מאמנות פרימיטיבית; ענת רוזנסון בן-חור מציגה סדרת דיוקנאות של נשים שמשערן בוקעים צמחי נוי פרועים; בתצלום "התינוק והילד" ענבל כהן חמו סרקה דימויים מתוך ספר הדרכה לאם הצעירה ויצרה דימוי שמכיל את ההצפה שאותה חוותה כאם. "טורסו לבן" ו"טורסו שחור" הם שני דימויים שבהם מצולמת יציקת דבק שבנה סטאר הכין עבורה, המגלמים את הגוף הנשי הפצוע, חסר הכוח כפי שהוא מופיע בחפצים ובתרבות. "האשה הויטרובית", דימוי שיצרה כהן חמו יחד עם הקבוצה הוא מעין מיפוי של הגופים הלא מושלמים של חברות פדארט, שיוצרת לעצמה סדרי גודל ומידות משלה – קנה מידה חדש *פֵד אָרט היא קבוצת למידה ויצירה של נשים אמניות, המתמקדת בהעלאת מודעות פמיניסטית ואקטיביזם בשדה האמנות באמצעות כלים חזותיים
