פתוח סגור פתוח
אוצרת: קרין מנדלוביץ
אביטל כנעני
אורי לוינסון
אורית חסון ולדר
איתן בוגנים
בני קורי
גוסטבו סגורסקי
גיורא ברגל
גיל יקובסון
גילית פישר
גלי ו. חכמון
דורון גולן
דינה לוי
זיו בן דב
טוני נבוק
טל גלבוע ארדון
טל שטרן
יפעת בר-לב
מיכל שרייבר
סיון גרוס
עדי סנד
ריימונד שטרן
רני פרדס
רעות פרסטר
שי זילברמן
שלומית ליוור
תמי ברקאי
תמר שפר
ביום חמישי08.11.2012 בשעה 20:00 תיפתח התערוכה 'פתוח סגור פתוח' בגלריה בנימין בתל אביב. לאחר שינה עמוקה, מועדון טונגסטן מתעורר לחיים לאפיזודה קצרה וידועה מראש. טונגסטן (מועדון לאמנות תרבות גוף ופנאי) מתארח בגלריה בנימין ומארח 28 אמנים אקסקלוסיביים שנבחרו בקפידה על ידי קרין מנדלוביץ, אוצרת התערוכה והמנהלת האמנותית של המועדון. בפתיחה יתקיימו שני מיצגים החל מהשעה 21:00: אורי לוינסון ועדיה גודלבסקי עם העבודה 'סראונד' ומיכל שרייבר בפעולה 'רושמת'. ב'סראונד' גודלבסקי פורטת על נבל יצירות קלאסיות מוכרות ונעימות בחלל פתוח ותוך כדי המיצג לוינסון סוגר לה את המרחב ומכתיב שינוי מוסיקלי וויזואלי. שרייבר כותבת וחוסמת מלים על מצע הגוף. רגע אפשר לראות, אחר כך זה נעלם. אפשר גם לתרום, או ללחוש, מלים. צופה בעל זיכרון טוב יוכל, אולי, לראות סיפור.
רשימה פתוחה סגורה פתוחה בתערוכה תצלומים, ציורים, רישומים, וידאו, אובייקטים, מוביילים וקולאז'ים מחמש השנים האחרונות. חיה ורודה לא מזוהה על רקע ההרים, דופן של דלת אלומיניום עומדת ניצבת עונדת שרשרת. ביום בהיר אפשר גם לראות את המשיח, אקוורלים מדממים, קולאז' אורגאני מגזיני משתרע על דלת, פרופיל של דיוויד עם זקן צבעוני - זה נשמע כמו ג'ם סשן של קונטרבס. רואים מהחלון שלד וחילזון, את אמא רוסיה כותבת מכתב פרידה ואת אוסף כדורי השלג של ביתה הבכורה. ברגע המכריע, הנואם חוסם את פניו בידיו ונותר ללא מילים. מגע לא ברור, אינטימיות, רוך, מתח וכאב מתערבבים. אשה בשלה מביטה לאחור ורואה: כלוב מזהב, ספק פתוח ספק סגור. היא שואלת:” לאן נעלם המפתח?" גבר מבוגר ואשה צעירה מתקרבים-מתרחקים-מתקרבים-מתרחקים. בקו האופק ציור קיר בהשראת חמישה דימויים נוכח נפקד מול הויטרינה המכוסה שלטים. אחרי הפעולה תמיד נותרת שארית. רגע אקראי ומוקפד בו תרנגול כלוא בין שני חתולים וירח נאמן שאינו ממתין להשתקפותו בבריכה יוצר פוזיטיב-נגטיב של שני קולבים. בינתיים, גבר ואשה ממסגרים את החלל הכלוא ביניהם. הוא סוגר בתוך מסגרת מפלצת, שוחה בתוכה. פותח המסגרת ומפרק אותה. מחליף באחרת וסוגר בחזרה וכך ממחזר אותה. התודעה שקטה עכשיו. אם המעגל היה פתוח הוא כבר לא היה מעגל. רשת סבוכה של קווים מקבילים, קווים אנכים, קווים נפגשים, שירבוטים על ניירות. גילגול. בסופו של יום היא מתוודה על סודותיה ואנחנו לא שומעים. דלת נפתחת, נסגרת, נפתחת, ננעלת, מסתובבת, כן ולא שחור ולבן. מזל שיש לוקרים לשמירת חפצים. (ק.מ.)
24 קוֹל מְגֵרָה נִסְגֶּרֶת — קוֹל הָאֱלֹהִים,
קוֹל מְגֵרָה נִפְתַּחַת — קוֹל אַהֲבָה,
אֲבָל יָכוֹל לִהְיוֹת גָּם לְהֵפֶךְ.
צְעָדִים מִתְקָרְבִים — קוֹל אַהֲבָה
צְעָדִים מִתְרַחֲקִים — קוֹל הָאֱלֹהִים שֶׁעָזַב אֶת הָאָרֶץ, פִּתְאוֹם, זְמַנִית לָנֶצַח.
סֵפֶר שׁנִּשְאַר פָּתוּחַ עַל הַשֻּׁלְחָן וּלְיָדוֹ מִשְׁקָפַיִם — אֱלֹהִים,
סֵפֶר סָגוּר וּמְנוֹרָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה דּוֹלֶקֶת — אַהֲבָה.
מַפְתֵּח מִסְתּוֹבֵב בַּדֶּלֶת בְּלִי קוֹל — אֱלֹהִים,
מַפְתֵּח מְהַסֵּס — אַהֲבָה וְתִקְוָה.
אֲבַל יָכוֹל לִהְיוֹת גַּם לְהֵפֶךְ.
קָרְבַּן רֵיחַ נִיחוֹח לֵאֱלֹהִים,
קָרְבַּן שְאָר הַחוּשִים לְאַהֲבָה:
קָרְבַּן מִישּׁוּש וְלִטּוּף,
קָרְבַּן רְאִיָּה וּשְׁמִיעָה
וְקָרְבָּן הַטַּעַם.
אֲבַל יָכוֹל לִהְיוֹת גַּם לְהֵפֶךְ.
(יהודה עמיחי, "פתוח סגור פתוח”, מתוך הפרק 'אלים מתחלפים, התפילות נשארות לעד', עמ' 16-17, הוצאת שוקן)
© Binyamin Gallery
