אפרת בואנה

כציירת, לקח לי המון זמן להבין שלא משנה באיזה נושא אעסוק ולא משנה עד כמה הוא יכול להיות קשה, מה שחפרתי אליו תמיד זאת אותה תחושת תקווה, כמו סם שחושבים להגיע אליו בסוף הדרך; אלה שהיא אף פעם לא נמצאת בסוף הדרך, רק בתהליך, תהליך הסטודיו כמו תהליך החיים. איכשהו לא משנה מה אדם עובר אם יש משהו שנמצא כמעט בכל רגע נתון, מה שמאפשר לנשום, זאת אותה התחושה של התקווה
העשייה עם המוות והסבל לא מונעת את קיומה, אולי אפילו להפך, מעצימה אותה, דוחפת אותה מולנו, לא מאפשרת לפספס אותה

בשנתיים האחרונות חשבתי על המדבר ועל סוגיית המיראז'. הקושי לחיות במקום כל כך עוין ובו זמנית שָׁלֵו, חשוף אל אופק אינסופי ואל שמיים פתוחים. המיראז' נראה לי החלק הכי מוחשי, פיגורטיבי של התקווה. הוא מופיע פתאום ועלול לסכן אותנו אך גם לתת לנו את הכוח להמשיך ,לדחוף את עצמנו אל מעבר מגבלות הגוף, התעלות המחשבה שמחברת אותנו אל הרוח

בעבודה אני משתמשת בנופים מהזיכרון שלי ומתוכם יוצרת נופים חדשים שאינם קיימים אך אולי היו יכולים להיות, בתוך מסע הנוף הזה יש תמיד איזה אדם שמחפש את דרכו, אומנם הוא לא תמיד במרכז התמונה ויכול להיות רק איזה כתם על הבד, אבל האווירה של הטבע מתייחסת לאווירה הפנימית שהוא סוחב ומתמודד איתה
בציורים אני משתדלת לייצר תחושה שכל רגע משהו יכול לקרות, להתהפך, להשתנות. כי שום דבר אינו סטטי

בסטודיו אני עובדת עם הרבה סוגי צבע, מצבעים תעשייתיים, צבעי שמן, פיגמנטים, שעווה חמה, שעווה קרה וגם בדים שונים ובצבעים שונים. אני אוהבת לנסות חומרים והם מלמדים אותי גם לעבוד כל פעם אחרת, השינוי בדרך העבודה מאוד חשובה לי, אני חייבת את הדינמיקה הזאת ואת התחושה שמשהו חדש קורה. שאני מגלה את העולם כמו ילדה קטנה. דרך המשחק משחקת עם הגורל שלי והאשליות שלי
וכמו שאני רואה דברים כך גם הטקסט הזה, רלוונטי היום לא רלוונטי מחר
נכתב ב 2024

058-5211000
[email protected]
www.efrathbouana.com
נווה המדבר של הרוחות החופשיותהיפוך הגורל לאחר הסערהמיצב טעטועים/מיראז׳ - מתוך תערוכת יחיד נווה מדברמבט מתוך תערוכת יחיד נווה מדברמבט מתוך תערוכת יחיד נווה מדברמבט מתוך תערוכת יחיד נווה מדברכשעזבת אותי לבד בגן עדןבתוך השממה הצחיחה זורחת שמשדו פרצופימבט מתוך תערוכת יחיד תנופת הגלותמבט מתוך תערוכת יחיד תנופת הגלותבסופו של העולם, כוכב נדלקבסופו של העולם, כוכב נדלק