במסגרת שיתוף הפעולה בין גלריה בנימין לבית האומנות והתרבות בנצרת, הגלריה שמחה לארח את התערוכה: יורדים לרחוב | نعزلين عالشارع- | Slippery Road פתיחה ביום חמישי, 4.1.2018 בשעה 20:00
افتتاحية المعرض: الخميس
נעילה בשבת 28.1.2018 נאוה הראל שושני ועיסאם דראושה אוצר: פריד אבו שקרה نافا هاريئيل شوشاني
عصام دراوشه
اشراف وتنظم: فريد أبو شقره
Nava Harel-Shoshani and Easam Darawshi
Curator: Farid Abu Shakra
התערוכה באדיבות הבית לתרבות ולאמנות ומועצת העדה הערבית האורתודוקסית.
שני אמנים ממגזרים שונים ומתרבויות שונות, נאוה הראל-שושני ועיסאם דראושה, משתתפים בתערוכה זו. הביקורת שלהם כלפי החברה וכלפי הממסד היא נקודת המפגש ביניהם. שניהם מנסים לעשות סוג של מהומות והפגנות באמצעות האומנות שלהם כדי להביע אי הסכמה עם מה שמתרחש בחברה.
"יורדים לרחוב" הוא מושג שנעשה נפוץ מתחילת מהפכות האביב הערבי, והפך להיות פעולה יומית ושגרתית כמו: הולכים לסרט, הולכים לשתות קפה ביחד, הולכים לטייל בטיילת. מתוך כעס ומירמור שחש האזרח הערבי, ומתוך זה שנמאס לו לקבל את המציאות שמביאה לתהום, כולם החליטו לרדת לרחובות. לרדת לרחובות כדי למרוד בממשל המושחת, כדי לשיר היפ הופ ולצייר גראפיטי וכדי לתמוך אחד בשני מתוך אמונה אחת שתשנה את פני המציאות. כך גם עושים היום המפגינים נגד השחיתות ברמת גן ובתל אביב ואנו רואים לנגד עינינו שהתושבים הישראלים מתחילים לרדת לרחובות בהמוניהם, כדי להביא לשיווין ולצדק חברתי וכדי לשנות את המציאות.
נאוה הראל-שושני:
סדרת העבודות של נאוה שושני בתערוכת "יורדים לרחוב", שייכות לגוף עבודות מתמשך, צְמוּד-מְצִיאוּת, אשר נקרא "תמרורי אזהרה". הוא מורכב מעבודה דיגיטלית, מניפולציה שהאמנית מבצעת על תמרורי דרך, בעיקר כאלה שבאים להתריע. היא יוצרת התערבות בתכנים המוצגים, משבשת אותם, משנה ומחליפה, כך שיביע את הטרדות וההשגות של האמנית, בעיקר בתחום הפוליטי-חברתי. היא עושה שימוש באייקונים מוכרים בצורה שמקנה להם משמעות חדשה, ולעיתים מביאה גם תוכן פרובוקטיבי שתפקידו לנער וליצור טלטלה. כל אלה נועדו לרענן תפישות מקובעות, לגרום לצופה לתהות לגבי דברים שקיבל כמובנים מאליהם, באמצעות הבנת הקשר בין התמרור המקורי למה שקרה לו בדרך... ולהתוודע לגרסה שונה שלהם – התמרור החדש שנאוה יוצרת מזמן חשיבה מעמיקה אודות המצב החברתי והפוליטי בארץ, והיא אף מפעילה ביקורת על השחיתות והעדר הערכים האנושיים.
במקביל, היא מנסה ליצור שפת סימנים אישית, באמצעות צירוף והכלאה של חומרים וחפצי רדי-מייד. רובם טעונים בסמלים ומשמעות משל עצמם, מוסטים מהקשרם ונטענים במשמעויות נוספות, או אחרות, באמצעות ההכלאה. גם בשפה זו היא מגיבה למציאות בה אנו חיים ומביעה באמצעות האובייקטים החדשים מחאה וביקורת אירונית, לעיתים הומוריסטית.
עיסאם דראושה
הדמויות של עיסאם דראושה אינן מעידות ואינן מתנגדות. מאפייני הדמויות נמחקו, הוטמעו והורחקו. האמן קיבע אותן בחזית עבודתו וכך קיבע אותן ושינה את מצבן למצב של קיום נצחי. זוהי אלגוריה על מצבו של הפלסטיני באשר הוא, בין אם הוא חוסה תחת כנפיה של ישראל או הרשות הפלסטינית, חי בתפוצות ובגלות, או שורד כאדם חסר זכויות במחנות הפליטים בסוריה, בירדן ובלבנון.
איזו משמעות יש למחיקה, להיעדרות או להטמעה של הזהות הלאומית? מה היתה כוונתו של האמן, לאן חתר כאשר מחק את תווי הפנים של הדמויות בציור אחד ובציור אחר החליף את ראשיהן בראשי חיות מבויתות המתקיימות באווירה שחורה ואפלה? הדמויות של דראושה מתעמתות, מתקוטטות זו עם זו במעין צרחות וירטואליות חבויות. הן סבוכות זו בתוך זו, עוקצניות, מתריסות. ייתכן שהן משקפות את זהותו של האמן, המושפעת מהסביבה האנושית והשואפת לבשורה אמיתית, לא וירטואלית, שתשחרר את העם מהטלטלה המזעזעת את הארץ – מחפשת ערכים אנושיים שילכדו את בני-האדם בצל מטריית הערכים של אלוהים המשותף לאנושות כולה.
חלק מעבודותיו של דראושה עשויות בטכניקה של גרפיטי. הוא לוקח את הגרפיטי של הרחוב, המקום הפתוח שאין בו חוקים והשגחה, פעם אל מקום רשמי ופעם אל מקום ממוסד. הוא מגייס את אמנות הרחוב, עם כל המשמעויות של הרחוב, ומביית אותה במשטח לבן שבו שולטים חוקי היצירה האמנותית. גרפיטי הוא ציור או כתובת שמרוססים או נצבעים על קירות, על רכוש ציבורי, או על בית פרטי. לרוב הכתובות והציורים מרוססים ללא הסכמת בעל הרכוש, ולכן מדובר בעבירה על החוק.

Easam Darawshi

Easam Darawshi

Easam Darawshi

Easam Darawshi

Easam Darawshi

Easam Darawshi

Nava Harel-Shoshani

Nava Harel-Shoshani

Nava Harel-Shoshani

Nava Harel-Shoshani

Nava Harel-Shoshani

Nava Harel-Shoshani