ארכיאולוגיה – תחום מדעי החוקר את עברה של התרבות האנושית על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע. מטרת הארכיאולוגיה היא לתעד ולהסביר את מקורות התרבות האנושית והתפתחותה; לצייר תמונה של חיי היום-יום מתוך הממצאים.
התערוכה מציגה קשרים שונים בין אמנות לארכיאולוגיה, קשרים הבאים לידי ביטוי בתכנים, בחומרים ובתהליכי העבודה. העבודות בתערוכה מעלות שני סוגים של עיסוק בארכיאולוגיה- דרך התבוננות בממצאים של תרבות אנושית וחיי יום-יום ודרך חקירה ארכיטקטונית של הסביבה הארכיאולוגית.
האמנים בתערוכה מייצרים ממצאים ארכיאולוגיים בטכניקות שונות, תוך שהם נשענים בעבודתם על סיפור, מיתוס, או זיכרון קדום. ממצא ארכיאולוגי מתגלה בתהליך החפירה בשכבות התל הארכיאולוגי, כאשר כל שכבה מייצגת תקופה ותרבות אחרת. העבודות בתערוכה מעידות על תרבויות מעידן אחר, תרבויות שהיו ואינן, פיקטיביות, או כאלו שטרם התגלו.
עיר של דינה שנהב היא אתר ארכיאולוגי החושף סביבה, שנדמה שפעם הייתה מכוסה או נחרבה, אם במעשה ידי אדם ואם בכוחות הטבע. כעיר מפויחת, בדומה לפומפיי, שכוסתה בלבה רותחת אשר הצליחה להרוס, אך גם לשמר אותה.
אורי נועם יצר בסיס צף מלְבֵנִים העשויות בוץ ואבנים. בעזרת החיבור בין חומרים טבעיים לחומרים מעשה ידי האדם, הוא מדמה רעידת אדמה בה הקרקע מתבקעת ושכבות התל נחשפות לעולם שמעל.
ליאת לבני מייצרת בעצמה את כל שכבות התל הארכיאולוגי, בפעולות חוזרות של חיתוך והדבקה. העבודה עין כרם מציגה עיר הבנויה על שרידי הערים הקודמות לה, אך בו בזמן חושפת את יסודותיה וקורסת לתוך עצמה.
עבודת הווידאו של סיגלית לנדאו, יציקת קשר, מציגה את מעשה החפירה עצמו, כאשר התל הארכיאולוגי האטום נחשף וקולט לתוכו חומרים מן ההווה. הידיים החופרות בחול מפלסות לעצמן דרך ומפנות מקום למשהו חדש.
אמנדה מל מייצרת אלמנטים המדמים כלי נשק, ציּד או פולחן, שנוצרו בידי האדם ולשימושו. היא מרבה לשלב חפצים מן המוכן בעבודתה, ומחברת סימנים של תרבות בת-זמננו עם הקשרים מיתולוגיים-דתיים.
רבקה קוה מציגה אובייקט עשוי תערובות דבק וצבע תעשייתי. היא עורמת תלוליות חומר אמורפיות זו על גבי זו, ספק שרידיו של תל מלאכותי, ספק עדות לחיים שנכחדו. ​
ורדה גצוב משמרת בעבודתה זיכרון ומטשטשת אותו בו זמנית. היא עוטפת בשכבות, עד שהאובייקט מאבד את צורתו וזהותו. גצוב משתמשת בפרקטיקות של שימור ומדמה עטיפת גופה בתכריכים לפני קבורה.
אבישי אלישע אדנבורג מתבסס בעבודתו על "הגדת ראשי הציפורים", הגדה מאוירת מהמאה ה-13, שנמצאה בדרום גרמניה. אדנבורג מציג חלק מהותי מתרבות אשכנז בסגנון של ציורי מערות ראשוניים ובכך מחזיר את ההגדה אחורה בזמן, עמוק יותר, אל תוך התל הארכיאולוגי.