מתים מבפנים - תערוכה על דיכאון קולקטיבי באופן שאינו בהכרח מדכא ת"א
אוצרת: הדס רשף
אמנים משתתפים: אדר אביעם, שחר אבן-דר מאנדל, ג'ון בראון, שאשא דותן, ינון זינגר, ליאור זלמנסון, עבגד יבאור, עלמה יצחקי, אילה נצר, דן קופר, עידו קינן, הדס רשף, עמיר שיבי, איתמר שאלתיאל וניר שרעבי-הופמן.
בפתיחה יקריא ערן הדס רצף כותרות רוטר.נט שיצר בעקבות התנזרות של חודשיים בזמן שהות בחו"ל, והמוזיקאית שירה ז' כרמל תופיע עם "תן לי רק טיפת מזל לקנות לך יהלום" - שירי דיכאון שרוצים להיות שם אבל הם כאן
הימים ימי שלטון הימין הניאו-ליברלי בישראל, שנתיים אחרי מחאה חברתית אשר השילה לראשונה את שריוני הציניות והייאוש והפיחה תקווה בלבבות אזרחי מדינתה, בעיקר הצעירים. דעיכתה הביאה לדכדוך קשה עוד יותר. המחירים מאמירים, משכורות נשחקות יחד עם זכויות סוציאליות, החינוך מעודד לאומנות, הכיבוש ממשיך לצד בנייה נמרצת בהתנחלויות, וגם מוסד הזוגיות מתערער, רבים מהגרים ואחרים מהרהרים על כך מדי יום. נדמה כי ערך חיי האדם קטן לעומת אידיאולוגיה מדינית וכלכלה דורסנית. כל אלה מציפים אותנו באופן כמעט אובססיבי דרך הרשתות החברתיות. אנחנו "מתים מבפנים" ובכל זאת ממשיכים איכשהו. אדר אביעם יציג פוסטר עם סדרת העבודות "קונפליקטים" שיצר לאחר מבצע "עמוד ענן". בציוריו הצבעוניים וההומוריסטיים הוא מדבר על ייאוש גדול ואכזבה, בין היתר בהשפעת האתוס הציוני מול פציעתו של אביו במלחמת יום כיפור, משקעים בעקבות שירות בשטחים, והגירתו לברלין. באותה הרוח, מטביעה שאשא דותן בעבודת וידאו-אינסטליישן את דמותה בתוך פספורט גרמני. תמונתה מזמרת את שיר ההגירה "I love Germany" בו היא מנהלת מונולוג על רצונה המפוצל להישאר במולדתה האהובה המייסרת מול החשק בחיים חדשים שמתחילים בדרכון זר ובהגירה. שחר אבן-דר מאנדל, ג'ון בראון, עבגד יבאור, דן קופר, עידו קינן, עמיר שיבי, איתמר שאלתיאל וניר שרעבי-הופמן מעלים באופן שוטף סטטוסים וממים בפייסבוק, תגובות ביקורתיות על אירועי האקטואליה. עדכונים אלה מחליפים עבור רבים את אמצעי התקשורת הממוסדים, תוך כדי הצפה אינטנסיבית ולעיתים אף אגרסיבית. בתערוכה יודפסו צילומי מסך אשר מציגים את הפרסומים לצד התגובות עליהם. אופן תצוגה זה אולי חורג מטבע העבודות עצמן, אך ללא ספק נוצרות ברשת עבודות אמנות שהצגתן בגלריה, מלבד הנושאים המדוייקים לתחושת ה"מתים מבפנים", מבקשת לבחון את מקומן בשדה האמנות והתרבות. "היכולת העודפת" זה האופן בו טכנולוגיית זיהוי הקול החדשה של גוגל מתרגמת את המילה "נגישות" לכתוביות ביוטיוב. דרך הפעלת הכתוביות על קטעי וידאו המתעדים את השקת אפליקציית "הכתוביות האוטומטיות", מדגיש ליאור זלמנסון את הניגוד הצורם שבין היוהרה הטכנולוגית ובין התוצאה עמוסת השגיאות. העבודה "מנגנוני הגנה פרימיטיביים" של ינון זינגר מתייחסת לזניחת עקרונות וערכים הומניים כאשר נמצאים במצב הישרדותי. עלמה יצחקי תציג את הציור "ביקור" - מפגש חברים בדירה מתפוררת שנראית יותר כמו מרתף חקירות מאשר דירה, ומשרד מבולגן עם יצירות של פיקסו ומאנה מתואר בציור המחשב "העבודה משחררת" של הדס רשף, בו בוס סקסיסט אשר מתנגד לכיבוש, בעד שלום עכשיו ואוהב את משפחתו, זורק ניירת לאוויר על מנת שפקידות המשרד בחצאיותיהן הקצרות יתכופפו לאסוף אותה מהרצפה, תוך שהוא מכתיב להן דרישות מחרידות. רישומיה של אילה נצר הם תיעוד יומיומי של מערכות היחסים שלה עם מעט האנשים הקרובים לה ועם העולם, רובם עצובים או אובססיביים אך מלאים בהומור, חדרים שמתמלאים בכמיהה וחרדה, בעלי חיים אשר מתארים בני אדם וחלומות

Yinon Zinger

Yinon Zinger

Hadas Reshef

Hadas Reshef

Ayala Netzer

Ayala Netzer

Adar Aviam

Adar Aviam

Nir Sharabi-Hoffman

Nir Sharabi-Hoffman

Amir Schiby

Amir Schiby

John Brown

John Brown

Dan Cooper

Dan Cooper

Shasha Dothan

Shasha Dothan

Lior Zakmanson

Lior Zakmanson

Alma Itzhaky

Alma Itzhaky

Invitation

Invitation